הרעלת נוגדי קרישה (ANTICOAGULANT) בכלבים וחתולים

רעל העכברים הנפוץ כיום בשימוש, שייך לקבוצת הרעלים המכונים "נוגדי קרישה", שמם ניתן להם בעקבות פעילותם הביולוגית, כשמם כן הם, גורמים להפרעות במערכת הקרישה של העכברים, העכבר מדמם ומת. העכברים והחולדות נחשבים לחיות חכמות מאוד, הן מצליחות לקשר בין מזון שנאכל לבין הרגשה לא טובה או מוות של חברי הקבוצה, לכן הרעלים כיום פועלים זמן מה לאחר אכילת הרעל  .עוברים מספר ימים בין אכילת הפיתיון לבין הופעת סימני ההרעלה, המכרסם לא מצליח לקשר בין הפיתיון לבין הסימנים וחוזר ואוכל את הפיתיון, בכך נשמרת יעילות הרעל. בכלבים נפוצה אכילה של הפיתיון, בחתולים יכולה להיות אכילה של מכרסמים מורעלים(הרעלה משנית). הפיתיונות מגיעים בצורת קוביות או גרגרים ורודים.גם בחיות הבית עוברים מספר ימים בין אכילת הפיתיון לבין הופעת סימני ההרעלה.חשוב לדעת כי כלבים רגישים פי 100 מעכברים לפעילות הרעל.חיות שנראו אוכלות את הרעל, יש להביא בתכיפות למרפאה הקרובה, בכדי שנוכל לבצע בהם שטיפות קיבה, חיות שהחלו להראות סמני הרעלה, לא יעברו שטיפות קיבה ואין מה לגרום להם להקאה בבית וזאת מאחר והחומר נספג מספר ימים לפני שהחלו הסימנים להרעלה. הסימנים אותם רואים, מתחילים בהרגשה לא טובה ומסתיימים בדימומים מכל פתחי הגוף, הדימומים מתחילים כדימומים פנימיים , משמע לחללי הגוף: חלל מערכת העיכול, שלפוחית השתן בית החזה וחלל הבטן, בהמשך יוצא הדם מפתחי הגוף, בעל החיים מאבד דם וללא טיפול יכול לאבד את חייו. בעל חיים המגיע ב"משבר דימום", יצטרך לעבור מספר בדיקות על מנת לקבוע את הגורם לדימום, חלק מהבדיקות יתבצעו במרפאה, אחרות ישלחו למעבדה חיצונית, על הבדיקות יש לחזור מספר ימים בתום הטיפול, על פי הממצאים נוכל לדעת אם נפגע מסלול קרישת הדם, מה מצב חוסר הדם(אנמיה)בחיה  ומה סיכויי השרידות של בעל החים(פרוגנוזה).בעיקרון חיה ששרדה 48 שעות מתחילת  הטיפול במשבר הדימום, סיכויה "סבירים". נוכל להתחיל לטפל בחומר הקרוי ויטמין K1 ,זהו הטיפול הספציפי להרעלת נוגדי הקרישה, שכן הרעל הורס את הויטמין הפעיל, ובכך מונע היווצרות קריש דם ומכאן "מעקב קרישה".הטיפול בויטמין K1, הוא טיפול ארוך, הנמשך עד כחודשיים מההרעלה. בתום הטיפול מומלץ לבצע שוב את בדיקות המעבדה בכדי לוודא כי מסלול הקרישה חזר לתיקנו.את בדיקות המעבדה נבצע שוב מספר ימים בתום הטיפול. כיצד נוכל להימנע מהרעלות שכאלו??? בכל מקרה של פיזור רעל, חייבים על פי חוק ליידע את התושבים של אותו אזור על המעשה. כלומר לפזר שלטים מאירי עיניים המיידעים על כוונות פיזור הרעל, ועל הפיזור עצמו. את הרעל יש להניח במקומות בהם לא יהיו מסוכנים לילדים, לכלבים ולחתולים, מציאת מקום אליו חתול לא יגיע היא כמעט בלתי אפשרית, למזלנו חתולים אינם נוטים לאכול את הפיתיון באותה הקלות כמו הכלבים, אצל החתולים נפוצה יותר ההרעלה המשנית כתוצאה מאכילת פגרים של חיות מורעלות או חיות מורעלות גוססות, לכן יש לסלק מהשטח מכרסמים גוססים או את גופותיהן.תמיד לשמור על אריזת הרעל אותו פיזרתם, על האריזה יצוין שם החומר הפעיל , הקבוצה אליה שייך, ולרוב גם את תרופת ה"נגד" שלו(אנטידוט)