תולעת הפארק - ספירוצרקוזיס

ספירוצרקה לופי , ובעברית :תולעת הפארק היא טפיל ההורג כלבים במקרים רבים ללא כל סימנים מוקדמים או ללא סימנים ספציפיים, דבר המקשה מאד על זיהוי מוקדם של הטפיל בגוף. זיהוי המחלה ברוב המקרים מתבצע בנתיחה שלאחר המוות בלבד . בצילום שנעשה במרפאה אפשר לראות את התולעת בין זרועות המלקחיים .הגוש כולו הוא הגידול שנוצר סביבה ואשר הרג את הכלב מקור המחלה:  הטפיל הגיע לארץ ככל הנראה דרך כלביים בפארק הספארי ברמת גן. משם התפשט הטפיל לפארק הלאומי בר"ג ומשם לפארק הירקון. כעת מדווחים מקרים בכל רחבי הארץ. במרפאתי התגלו עד כה מקרים רבים של כלבים מאיזורים שונים בהרצליה רמת השרון ורעננה צורת ההדבקה: אכילה של צואת כלב חולה , אכילת שאריות שעליהן מטיילת חיפושית הפונדקאי המשני (זו צורת ההדבקה העיקרית) וכן ציפורים או יונקים קטנים . סיבת המוות: התפוצצות כלי דם מרכזי בחזה ודימומים למוות תוך שניות .אפשרות שניה-גידולים בושט הנגרמים עקב תגובת הגוף לנוכחות התולעת.אפשרות שלישית- נדידה אקראית של התולעת לעמוד השדרה ויצירת גידולים הגורמים לשיתוק. מהלך המחלה: ביצי הטפיל מופרשות בצואת כלב חולה. כל כלב חולה מפיץ אלפי ביצים בצואתו במשך תקופה ארוכה לפני מותו. הביצים נבלעות ע"י חיפושית זבל זעירה בתוכה מתפתח השלב הראשון של הטפיל .החיפושית נבלעת בתורה ע"י כלב המרחרח או אוכל את צואה או מזון עליהם נמצאת החיפושית . בגוף הכלב עוברת התולעת הצעירה מגוף החיפושית אל מערכת העיכול של הכלב ומשם אל תוך מערכת הדם .התולעת מתיישבת בכלי הדם המרכזים בבית החזה ומתחילה להתחפר בדופן . התחפרות זו גורמת להיצרות דופן כלי הדם. תופעה זו מכונה אנאוריזמה ובעברית: מפרצת. התולעת יוצאת דרך דופן כלי הדם ונודדת אל דופן הושט שם היא מנקבת את דופן הושט ומטילה ביצים אל תוך חלל הושט . ביצים אלו עוברות את מערכת העיכול ומופרשת בצואה וחוזר חלילה . לעיתים, התולעת נודדת לאזורים אחרים בגוף כמו חוליות עמוד השדרה .לעיתים , הביצים  נאכלות ע"י מכרסמים או עופות .כלבים הצדים או אוכלים חיות אלו נדבקים גם כן .הטפיל הזה אינו מדבק לאדם ! הנזקים בגוף  הכלב:  לפי  מיקום . הפגיעה הראשונית היא מכנית בכלי  הדם המרכזיים בבית החזה .המפרצת מחלישה את עמידות הדופן ללחץ הדם החזק בכלי הדם המרכזיים והם נקרעים . הדימום החזק הורג את הכלב בתוך שניות . המפרצת נשארת גם לאחר הסתלקות התולעת . כאשר התולעת מגיעה לושט מתגונן הגוף ויוצר סביב התולעת שכבת בידוד הנקראת גרנולומה. גוש זה יכול להפוך לגידול .לפעמים התולעת נודדת לחוליות עמוד השדרה ואז יכולים להופיע שיתוקים , פרכוסים או חולשה כללית . אמצעי הטיפול: ניתן לטפל בחיות חולות ע"י הזרקת תרופה בשם דורהמקטין או איברמקטין . החומר הורג רק את התולעת הבוגרת ( באב העורקים ובושט  ולא את הביצים או התולעת הצעירה  . טיפול בכלב חולה יעשה באותה תרופה במינונים גבוהים יותר ובתכיפות רבה יותר במשך 6 חודשים לפחות . בנוסף לכך טיפולים תומכים נוספים- תרופות נגד הקאות,נגד כיבים , אנטיביוטיקה , ומזון מתאים . אמצעי המניעה: 1. תרופתיים : שימוש בתרופת הדורהמקטין פעם בחודש . : תרופת הדורמקטין נשארת בגוף כ-3 שבועות ולכן מומלץ לכסות את הכלב באופן קבוע על ידי נתינת התרופה פעם בחודש בקביעות, מלבד לכלבים הרגישים לתרופה: קולי ,בורדר קולי, בירדד קולי, כלב רועים אנגלי עתיק , וכלבים מעורבים בגזעים אלו בדור ראשון. . אנו ממליצים על טיפול מניעתי אחת לחודש  (זריקה פעם ב 3 חודשים ומתן אוראלי בשני החודשים הנוספים )בכלבים בהם יש חשד לרגישות לתרופה ניתן לבצע בדיקת דם לזהוי הרגישות לתרופהמאחר והטפיל נמצא בודאות בשכונתנו אני ממליץ לטפל בכל הכלבים 2. לא לתת לכלב להסתובב חופשי ללא רצועה בפארקים ומקומות מפגש לכלבים , לא לתת לכלב לרחרח ו/ או לאכול צואה או כל דבר שהוא בחוץ. 3. איסוף צואה בזמן הטיול אבחון המחלה: בדיקות צואה אינן תמיד יעילות מפני שהביצים אינן מופרשות באופן קבוע בצואה. צילומי צוואר חזה ועמוד שדרה במקרים חשודים, יכולים להראות קיום גרנולומות. בכל מקרה ,גרנולומות אלו מופיעות רק לאחר הפגיעה המכנית בכלי הדם. גושים אלו יכולים להראות לפעמים בצילומי רנטגן של אזור החזה  .ניתן להבחין בגוש באמצעות סיב אופטי המוכנס לחלל הושט כמו כן אין עדיין שום בדיקת דם היכולה להעיד על קיום הטפיל בגוף. בתמונה למעלה ניתן לראות מסך טלויזיה אליו מחוברת מצלמת סיב אופטי המוחדר לושט וניתן לראות בבירור את הגרנולומה בושט .מסקנה: האבחון בחיים הנו קשה, ורוב הגילויים הנם בנתיחה שלאחר המוות. תיאור נדידת התולעת 1.  התולעת הצעירה חודרת דרך דופן הקיבה  ונודדת בתוך כלי הדם אל העורק המרכזי 2. יצירת האנוריזמה ( מפרצת). 3. הווצרות הגרנולומה בושט