אלרגיה למזון מתבטאת בכלבים וחתולים כבעיית עור.בעל החיים מגיב בתגובת רגישות, בדרך כלל למרכיב החלבוני במזון (בקר, עוף, ביצים חלב). רגישות לחומרי השימור התוספים או צבעי המאכל פחות נפוצה אך קיימת .חומרים אלו קרויים אלרגנים. המחלה היא מחלה נרכשת, כך שהסימנים הקליניים נוטים להופיע לאחר חודשים או שנים מהחשיפה לאלרגן.הסימן הנפוץ בבעל החיים הוא גרד עז שאינו עונתי.בכלבים האזורים המגרדים הם כלל גוף הכלב כאשר אזורי הפנים, האוזניים וכפות הרגליים מגיבים יותר מאשר האזורים האחרים.בחלק מהכלבים, דלקת אוזניים חוזרת יכולה להיות הסימן היחיד.בחתולים הגרוד בא לכדי ביטוי בעיקר באזורי הפנים והצוואר, בחתולים הגרוד יכול להיות עז עד כדי דימום. בכ- 15 אחוז מבעלי החיים האלרגיים יופיעו גם שלשולים והקאות.הגרוד עצמו אינו מגיב טוב לחומרים מדכאי מערכת חיסון כגון סטרואידים.בכלבים הסימנים יחלו, לרוב, לפני גיל 3 שנים, אך המחלה עשויה להופיע בכל גיל.האבחון של המחלה כרוך בביצוע מבחן מזון. החוקרים נוטים להאמין כי הרגישות לאלרגן נמשכת עד כ-6 שבועות לאחר החשיפה לחומר, ואף יותר מכך. ולכן יש לבחון את הכלב לתקופה ארוכה הנעה בין חודש לשלושה חודשים(ממוצע חודשיים)במבחן המזון משתמשים במזון רפואי, המורכב ממזון אליו הכלב לא נחשף מעולם, למשל בשר צבי או דגי ים, מזונות מסוג אחר הם מזונות בהם לא ניתן למצוא חלבונים שלמים כלל והם המזונות המועדפים למבחן הרגישות.בזמן המבחן חשוב להאכיל את בעל החים הנבדק במזון המסחרי המיוחד בלבד, ללא כל תוספות אחרות, לשמור שלא יגיע למקורות מזון בזמן טיולים, וכן לא ילקק או ישתה מכלי מים המשותפים לבעלי חיים אחרים שאינם משתתפים במבחן.אין כל בעיה להאכיל חיות שאינן נבחנות במזון המיוחד , למשל בבית בו ישנם מספר בעלי חיים. צריך לזכור כי בעל חיים הרגיש למזון, עשוי להיות רגיש גם לגורמי אלרגיה אחרים כגון פרעושים או חומרים נשאפים (אטופי), כך שבמידה ורואים שיפור של יותר מ 50 אחוז בסימנים הקליניים לאחר מבחן המזון, ניתן להסיק כי בעל החיים כנראה רגיש למזון.כדי להוכיח סופית, מחזירים את בעל החים  למזון הרגיל אותו נהג לאכול ורואים אם הסימנים חזרו. במידה והסימנים הקליניים חזרו ניתן להגיד חד משמעית כי החיה רגישה למזון . חיה שהוכחה כרגישה למזון תזדקק למזון רפואי היפואלרגני לשארית חייה.