מה אנו בודקים בכל ביקור

בביקור כלולה בדיקה רפואית מקיפה בה אנו בודקים את הדברים הבאים: אוזניים : דלקות, טפילים, חירשות עיניים: עפעפיים, קטרקט, כיבים דלקות עור: אלרגיות, גידולים ,דלקות,טפילים לב: אוושה, קצב לא סדיר שיניים וחניכיים: מצב כללי ,אבן שן,גידולים ודלקות חניכיים בלוטות: גודל קשרי לימפה, בלוטות חלב, אשכים, פרוסטאטה עפ"י הצורך, שקים  אנאלים עפ"י הצורך מצב כללי: מדידת משקל והשוואה לפעמים קודמות, צבע ריריות, ריאות: רעשי ריאה לא תקינים, שיעול חום :מדידת חום לאבחון זהום ציפורניים: קיצוץ לפי הצורך מישוש בטן לאבחון גודל וצורה לא נורמאליים של אברי בטן (למשל גידול בטחול או חסימת מעיים) מפרקים – בייחוד מפרקי ברכיים (מפרקים אחרים כדוגמת מפרקי אגן דורשים בדיקות נפרדות מן הבדיקה הכללית ישנן מאות בעיות בריאות אפשריות שאותן אנו בודקים. לכן הכשרת הוטרינרים היא כה מורכבת. אבחנה מוקדמת של בעיות בריאות הינה לטובת החיה והבעלים כאחד. בכל ביקור החיה שלכם עוברת בדיקה כללית. גם אם בדיקה כזו נראית לכם מיותרת כל 3 חודשים, זכרו שאורך חיי הכלב שלכם קצר הרבה יותר משלכם, ואם כלב עובר בדיקה כזו פעם ב3 חודשים הרי שסה"כ הוא נבדק כ60 פעם במהלך חייו, הרבה פחות מכם... אם חיה מבקרת אצל וטרינר פעם בשנתיים –שלוש ,זהו שווה ערך לרווח שבין 14-21 שנה עבור בדיקה של בעלי החיה.  טיפול בגורים: גור חדש מביא הביתה הרבה שמחה ומשחקים . חיוני ביותר שהתוספת החדשה למשפחה שלכם- הגור החדש- יובא לבדיקה מקפת שיקבל את החיסונים ההכרחיים להגן עליו מפני מחלות ויראליות כדוגמת פרווירוס ,כלבלבת ודלקת כבד ויראלית ואשר הן קטלניות לעיתים קרובות או לפחות גורמים לנזקים קשים. גורים חדשים שמגיעים אלינו מקבלים ביקור חינם הכולל בדיקה רפואית מקיפה. כמו כן , נצייד אתכם באינפורמציה מלאה בנושאים הבאים : תילוע,עיקור ,תולעת הפארק,תזונה פרעושים וקרציות, צעדים ראשונים באילוף וחינוך לניקיון. חיסוני גורים  גורים צריכים לקבל מספר פעמים את חיסון המשושה בכדי לפתח עמידות למחלות . סדר החיסונים הינו בד"כ 3 חיסונים בחודשיים. חשוב לציין כי הגור נחשב ללא מחוסן עד גמר סדרת החיסונים, ולכן מומלץ שלא להפגיש אותו עם אף כלב אחר ולא לתת לו להריח צואה או שתן עד גמר סדרת חיסוני הגורים. לאחר סיום חיסוני הגורים יש לחסן את הכלב כנגד מחלת הכלבת.   זהו חיסון חובה ע"פ חוק. עם חיסון הכלבת מזריקים לכלב שבב אלקטרוני לסימון. השבב נושא קוד אישי בן 15 ספרות . השבב מוחדר בהזרקה וניתן לקריאה באמצעות מכשיר מיוחד. טיפולים נגד טפילים אנו מטפלים כנגד טפילים פנימיים- תולעי מעיים- בעזרת כדורים. מינון הכדורים נקבע ע"י הרופא לפי משקל הכלב. כמו כן אנו מטפלים כנגד טפילי עור חיצוניים- פרעושים וקרציות. הטיפול נעשה בעזרת תרסיס או טיפות וכן בעזרת טיפול סביבתי בהתאם להוראות הרופא. רחצה אין לרחוץ את הכלב לפני גיל שישה חודשים. תדירות הרחיצה: פעם בעונה או לכל היותר פעם בחודש. חפיפה לעיתים תכופות יותר גורמת ליובש בעור, לקשקשת ולגירודים. חובה להשתמש בשמפו לכלבים או שמפו לתינוקות. יחד עם זאת, אם לוקחים את הכלב לים צריך לשטוף אותו לאחר מכן בעזרת מים מתוקים. ניתן לעשות זאת לעיתים תכופות אך לא להשתמש בשמפו. הברשה מומלץ להבריש כלבים בעלי פרווה ארוכה בעזרת מברשת "יוניברסל". מברשת זאת הינה בעלת שיני ברזל עקומות.כלבים בעלי פרווה קצרה מומלץ להבריש בעזרת מסרק   שניתן כרגע להשגה בחנויות בחו"ל או דרך האינטרנט   FUR BUSTER ההברשה מתבצעת עם כיוון השיער בתנועות החלקה, ונגד כיוון השיער בתנועת מריטה. מומלץ להבריש את הכלב פעם ביום ובעונות הנשירה (באביב ובסתיו) פעמיים ביום. כלבים בעלי פרווה קצרה (לברדור, פינצ'ר) ניתן להבריש בעזרת מברשת שיער קשה וצפופה או בעזרת מברשת סוסים הנמכרת בחנויות לבעלי חיים. מגורים כלב החי בחצר: המלונה צריכה להיות אטומה לגשם ולרוח, צריכה להיות מוגבהת מעל האדמה, וממוקמת כאשר הפתח פונה לכיוון דרום או מזרח. המלונה צריכה לעמוד תחת גג כך שלא תהיה חשופה ישירות לשמש וגשם. אם ניתן, פתח המלונה צריך להיות במרחק של עד שני מטר מקיר בכדי לבלום משבי רוח לתוך המלונה.כלב החי בבית: צריך להרגיל את הכלב למקום מסוים, שם תהיה מונחת סלסילה או השמיכה שלו ולידה קערות המים והאוכל. חשוב שמקום זה לא יהיה מקום מעבר כמו למשל המסדרון אלא מקום בו יהיה לכלב שקט כמו למשל מרפסת או מטבח או מחסן.

 

תפריט הזנה לכלבים

א. מספר ארוחות יומי

מספר ארוחות	גיל הכלב
3	6-2 חודשים
2	12-6 חודשים
1	12 חודשים ומעלה

  ב. הרכב המזון: לגורים עד גיל 6 חודשים אפשר לתת בוקר ארוחה חלבית- לחם, ביצה מבושלת או מטוגנת, חלב מהול במים ביחס 1:1 דייסת קורנפלור וכו'. ארוחות נוספות: מומלץ להרגיל את הכלב למזון מוכן המכיל את כל אבות המזון, הויטמינים והמינרלים הדרושים להתפתחות נאותה. המזון המוכן קיים בפחיות (מזון לח) ובשקים (מזון יבש). המזון הלח טעים יותר אך גם יקר יותר. שני סוגי המזון שווים מבחינת ערכם התזונתי. איכות המזון עומדת ביחס ישר למחירו. הכמות היומית המומלצת רשומה על האריזה, בהתאם לגיל ומשקל הכלב. את הכמות היומית יש לחלק ע"פ מס' הארוחות. כיום ניתן להשיג מזונות מוכנים המותאמים לקבוצות גיל מסוימות. לגורים עד גיל שנה יש לתת מזון גורים בלבד. כלבות בסוף ההריון ובהנקה- מזון גורים. כלבים מעל גיל 10- מזון לקשישים. לכלבים בעבודה יש לתת מזון עשיר באנרגיה.   לא מומלץ לגדל כלב על שאריות מזון. עם זאת ניתן להוסיף מדי פעם מזון ביתי. זכרו כי כלב המורגל לשאריות יסרב לאכול מזון יבש. הרכב מנת מזון ביתי יומית צריכה להיות מאוזנת. למשל: חצי מנה בשר מאיכות טובה, ללא עצמות, מבושל היטב וללא תבלינים וחצי מנה תוספות לחם, אורז מבושל, אטריות וירקות מבושלים (מרק). אסור לתת: עצמות, מזון   מתובל, תפוחי אדמה חיים, בצל,שום , ומזונות המכילים קפאין ,שוקולד,אפרסמון וענבים. חינוך לניקיון   הכלבים ככל החיות השוכנות במאורות מסוגלים לשמור על ניקיון המאורה. לאחר ההמלטה האם מלקקת את הגורים ומגרה אותם להפריש צואה ושתן, אותם היא בולעת וכך שומרת על ניקיון המאורה, עם גדילת הגורים הם מתחילים לצאת אל מחוץ המאורה לצורך עשיית צרכים. גור המגיע הביתה מסתכל על הבית כעל מאורה גדולה, בתחילה הוא יתרחק מעט ממקום המרבץ שלו ויעשה שם את צרכיו, לאחר שהגור גדל מקום עשיית הצרכים שלו הולך ומתרחק עד שהגור מתחיל לעשות את צרכיו בחוץ. ניתן לעודד ולקצר את פרק הזמן הדרוש לחינוך לנקיון. קיימות שתי שיטות עיקריות. האחת- שיטת הגבלת התנועה. בשיטה זו לא נותנים לכלב בשעות הלילה או בשעות שלא נמצאים איתו להסתובב חופשי. הכלב שאינו יכול להתרחק ממקום מרבצו יתאפק כל עוד הוא מסוגל לכך. שיטה שנייה- לפזר עיתונים בחדר והכלב יעשה את הצרכים על העיתונים. כאשר מחליפים את העיתונים יש לשמור חתיכת עיתון עם שתן ולהניח אותה על העיתונים הנקיים, הכלב יימשך לריח ויעשה את צרכיו באותו מקום. כאשר הכלב גדל מעט צריך להשאיר עיתון ליד הדלת וכשרואים שהכלב ניגש לעשות את צרכיו מוציאים אותו החוצה. כיום ניתן לרכוש גם סדיניות  העשויות משכבה סופגת ותחתית ניילון. את הסדינית ניתן להניח על הרצפה ולרסס עליה מעט ספריי המושך את הכלב לעשות את צרכיו על הסדינית . הספריי ניתן לרכישה בחנויות חיות המחמד.   לגבי כלבים החיים בחצר הבעיה קצת יותר מסובכת. קשה להרגיל את הכלב להבדיל בין החצר לרחוב ובדרך כלל אין ברירה אלא להגביל את תנועת הכלב בחצר.