פצע הוא שבירת רציפותה של רקמה בגוף, פנימית או חיצונית

פצעים יכולים להיות פנימיים-בתוך הגוף,או חיצוניים-על פניו. פצע חיצוני פתוח-זהו קרע בעור או ברירית. פצע פנימי הוא סגור ובו מעורבות רקמות פנימיות מבלי שנוצר קרע בעור

  הגורמים:נשיכות, תאונות, נפילות, חתכים. סוגי הפצעים: שפשוף-דימומים עקב קריעה של כלי דם קפילריים וורידים קטנים. קיימת סכנת זיהום גדולה מכיוון שבקטריות ולכלוך יכולים לבוא במגע ולחדור לתוך הרקמות הפצועות. חתך-בעומקים משתנים לפי העצם החותך. החתך עלול לערב כלי דם הגורמים לדימום מסיבי.בחתך עלולים להיפגע גם שרירים, עצבים, גידים ואיברים פנימיים. קרע-למשל מנשיכות. הקרע עלול לגרום דימום מסיבי וחדירת זיהום לעומק הפצע.אם הגוף הזר חודר ואינו נשטף החוצה עם הדם, ישנה סכנת זיהום. תלישה-הפרדה בכוח של רקמות או איברים מן הגוף על ידי נשיכות, תאונות, או פיצוצים.התלישה מלווה בדימום מסיבי רב והתפתחות מהירה של מצב הלם. לדוגמא פצע בכף הרגל . מדביקים אגד דביק(פלסטר) לאורך גב כף הרגל ומשאירים את שני קצוות האגד חפשיים. לאחר מכן כורכים אגד חבישה (תחבושת) מסביב לכל כף הרגל ולבסוף חוזרים ומדביקים את שני קצוות האגד הדביק מלמעלה ומלמטה על אגד החבישה למנוע ממנו להחליק הטיפול בפצעים פתוחים: עצירת דימומים חזקים:

1. לחץ ישיר, עדיף באמצעות פד גזה או בד נקי ועבה.

לחץ ישיר מונע דימום חזק מבלי להפריע לזרימת הדם באיבר. ניתן לחבוש בתחבושת לחץ, או להשתמש בשרוכים. הקשר צריך להיות במרכז החבישה, ממש על הפצע.

2. הרמת האזור המדמם גבוה מעל הלב, בתנאי שאין חשש לפגיעת גולגולת או שבר באיבר המדמם.
3. נקודות לחיצה על עורקים ראשיים בדרך כלל כואבות ביותר ודורשות מיומנות רבה.
4. חסם עורקים. החוסם חייב להיות רחב.

החסם צריך להיות פיתרון אחרון-רק אם חבישת לחץ נכשלה. צריך להניח את החסם ממש מעל הפצע ולסמן את שעת ההנחה שלו, ולשחרר את החוסם כל 20 דקות לדקה ואז להניח אותו מחדש.

5. ניתן להסיר חסם עורקים לצמיתות אך ורק בנוכחות רופא.

רסיסים: רסיסים יכולים להיות כפיסי עץ, זכוכית, מתכת, אבן או פלסטיק.רסיסים שטחיים ניתן להסיר באמצעות מלקחיים.רסיסים עמוקים או חשודים כעמוקים אסור להסיר.יש לקבע אותם בחבישה ולהסירם רק בחדר ניתוח. ניקוי וחיטוי: צריך לשטוף את הפצע היטב במים זורמים. אם ניתן, כדאי לשטוף בעזרת שקית עירוי, ולהתיז את המים בלחץ. אם אפשר כדאי לחטא את הפצע הטרי בתמיסת פולידין. אסור לחטא במי חמצן. חבישה:החבישה צריכה להיות מהודקת על הפצע. יש להימנע במידת האפשר מחסימת זרימת הדם באיבר.אם חבישה אינה אפשרית-נדרש פינוי מהיר. הטיפול בפצעים פנימיים: פצעים פנימיים או סגורים נגרמים מנפילות או תאונות. לפעמים מופיע רק "סימן כחול".זהו שטף דם תת עורי. בפעמים אחרות נבחין בעצמות שבורות ונזק לאיברים פנימיים – למשל קרע בטחול או בכבד. הסימנים העיקריים הם כאב, התנפחות, שינוי צורת האיבר, שינוי צבע והתפתחות מצב הלם. יש לחשוד בפגיעות פנימיות עם כל אחד מהסימנים הבאים: סימני הלם, כאב חזק ונפיחות, הקאות דמיות, שתן דמי, צואה דמית.יש לבדוק היטב את הכלב הפצוע, להעביר יד בתוך השיער כדי לחפש פצעים פתוחים ונפיחויות.