עזרה ראשונה

עזרה ראשונה היא הטיפול המיידי הניתן לייצור חי עקב תאונה או חולי פתאומי

חשיבות העזרה הראשונה:

1. יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות כאשר אין עזרה רפואית מקצועית.
2. יכולה למנוע   הידרדרות המצב עד לבוא העזרה.
3. יכולה למנוע תאונות על ידי הגברת המודעות בקרב המטפלים בחיות.

גבולות העזרה הראשונה: הבנה-כל מגיש עזרה ראשונה חייב להכיר את אופי הטיפול שלו. מגבלות-כל מגיש עזרה ראשונה חייב לדעת את מגבלות הטיפול.   מניעה-כל מגיש עזרה ראשונה חייב להימנע מגרימת נזק מיותר.  הגישה לכלב פצוע:

1. בדיקת הכרה:עם ההגעה למקום האירוע יש לבצע בדיקת הכרה. יש לבדוק האם הכלב עומד על רגליו או שוכב. אם הוא שוכב – האם הוא בהכרה או בעילפון. ראשית יש לקרוא לכלב בשמו בקול רם ולצפות לתגובה. אם אין תגובה, יש לגעת בו בזהירות ולצפות לתגובה.
2. ריסון ברצועה:אם הכלב בהכרה ומגיב, יש לדאוג ראשית כל לריסונו ברצועה אם הדבר ניתן. לכלב הקשור לכבל יש לקשור ראשית רצועת הולכה לפני ניתוקו מהכבל.
3. מחסום:לפני הזזת כלב השוכב בהכרה, יש להניח מחסום על פיו. גם כלב שקט וחביב עלול להגיב בנשיכות קשות,בשעה שנגרם לו כאב על ידי הזזתו.
4. פינוי:אם הכלב לא מסוגל להתפנות בהליכה, יש לפנות אותו ממקום האירוע בשכיבה, כאשר הראש מונח בקו ישר עם הגוף ומוטה בשיפוע קל כלפי מטה, למניעת חנק במקרה של הקאות. הפינוי צריך להתבצע תוך טלטול מינימלי של החיה. יש לדאוג להגעה מהירה ככל האפשר לסמכות רפואית.